<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימן ע"ז</h1>
<h2>דף מ:</h2>
מניחין כלי שיש בו מים חמין ע"ג כלי שיש בו מים חמין ביותר כדי שיהו המים עומדין בחומם. המתיך אחד ממיני מתכות או המחמם את המתכת עד שיעשה גחלת או הממסס את הדונג ואת החלב וכיוצא בהן חייב משום מבשל וכן המבשל דבר רך עד שיעשה קשה כגון כלי אדמה עד שיעשהו חרס חייב משום מבשל אבל מניח אדם פך של שמן כנגד המדורה כדי שיתפשר וה"ה מים ופי' הפשר כל שלא הגיע לבשול. ופר"ש ז"ל שלא יניחם במקום שיהא היד סולדת כלו' נכוית מן ואסלדה בחילה לא יחמול ונראה דווקא כנגד המדור' אבל על גבה אסור לעולם והרמב"ן ז"ל כתב מסתברא לאו דווקא כנגד המדורה אלא ה"ה על גבה ממש. וכתב רבינו יצחק ז"ל לא בשביל שיוחמו אלא כדי שתפוג צנתן והר' דוד בר לוי ז"ל כתב דיש לומר דאפי' נקפה השמן כמו שנקפה מרוב קרירו' מפשירו שם דהפשירו לא זה הוא בשולו אחר שאין תחלת ברייתו להיות נקפה ולא דמי לחלב ודונג דהנהו תחלת ברייתן להיותם קפואים. וכן הדין נמי להניח פאנאדה או תבשיל צונן לחממו כנגד המדורה ואע"פי שהופשר השומן והמרק שנקפה בתוכה אחר שכבר נשתנו ע"י בשול מע"ש אין בכך כלום אם נקפא אח"כ ונתפשרו כנגד המדורה עכשיו וכ"כ הר"ם נ"ע וכ"כ הר' אהרן הלוי ז"ל ואפי' קרוב כדי שיהיה היד סולדת בו וכל שאינו כבר מבושל מותר ובלבד להפשיר ומסתבר ודאי כנגד המדור' אבל ע"ג כירה אסור אפי' להפשיר וכן נראה שאסור להטמין הצונן בבגדים בעודן ע"ג החמין ואפי' להפשיר ואפי' ליתן עליהם קרוב לאיסור אבל אם הסיר הבגדים ממקומן מותר להטמין בהן עכ"ל והבעל התרומה ז"ל מחמיר בזה ולא נתן ראיה ברורה כי עיקר ראייתו משום דאין מרסקין את השלג ולא את הברד דהוא סבר דטעמי' משום אולודי המים ואע"פי שחוזרין לקדמותן קרי להו אולודי אך הרמב"ם ז"ל פי' הטעם משום סחיטה כמו בשלג. והרשב"א ז"ל כתב דווקא במים ושמן שמתבשלין לשעה קלה אסור אבל דבר מבושל או שאינו יכול מפני קשיו לבא לידי בישול לשעה קלה או דבר שאין בו משום בישול מותר להניחה לפני האש קרוב אפי' במקום שהיד סולדת ואפי' בכלי ראשון ולא אמרו יד סולדת אלא במים ויין שהם קלין להתבשל ובחיין שלא הוחמו כל צרכן והלכך מותר להניח בשבת ע"ג קדירה כל דבר שצונן הוא מבושל כל צרכו מע"ש כגון פנדא"ש ואפי' תהיה היד סולדת בו ואפי' תהא הקדירה נתונה על האש שהרי אין דרך בישול בכך ואין כאן משו' חשש בישול ובלבד שלא יכסם בבגדים הנתונים ע"ג המיחם שהרי אסרו להטמין משחשיכה אפי' דבר שנתבשל כל צרכו אבל להטיל עליה כדי לשומרו מן העכברים או שלא יתלכלך מותר שאין זה הטמנה אלא כנותן כסוי ע"ג הקדירה וכ"ש אם הכלי רחב שלא יגיע בה שאין זה הטמנה ע"כ מלשונו.
